איך לבחור לחם בריאות אמיתי?

בלחם בריאות איכותי, רצוי שיתקיימו כמה שיותר מן התנאים הבאים בסדר חשיבות יורד:

איך בוחרים לחם איכותי ובריא?
תשע הדיברות לבחירת לחם בריאות.

שאור, 
קמח טרי ובו כל תכולת הגרעין,
נבטים,
אורגני,
השהיה,
אחשור"ש,
לא 'קל'.
לא למשפרי אפייה.
ללא רכיבים מהונדסים גנטית
 
 (mgo free).



מחמצת שאור, ולא מוחלט לשמרי אפייה.
שמרי אופים נוחים לייצור תעשייתי ומעניקים תפיחה מהירה וחזות מרשימה למאפים.

השימוש בשמרי אופים יוצר בעיה בריאותית:

     1. שמרים מעודדים שגשוג פטריית קנדידה בגוף.
     2. מאיצים התפתחות עובש במאפה.
     3. תורמים לעליה נוספת ברמת הסוכר בדם לאחר אכילת המאפה.
     4. שימוש בשמרים מחייב נוכחות מאסיבית של גלוטן במאפה, כדי לכלוא את הגזים שפולטים השמרים ולהביא לתפיחה מרשימה.
        (עודף צריכת גלוטן הוביל לעליה דרמטית במספר הסובלים מרגישות לחיטה וצליאק).
     5. נוכחות שמרים מחייבת תוספת סוכר למאפה (סוכר ופחמימות פשוטות הם מזונם של הפטריות ומאיצים את התפיחה).
     6. דחיקת דגנים בריאים דלי גלוטן ממעגל הייצור התעשייתי (שיפון, שיבולת שועל, דוחן...).
     7. התהליך המהיר אינו מאפשר התפתחות טעמים עמוקים וארומות טבעיות בבצק ובמאפה.

כל הסיבות הללו (ונוספות בשבח המחמצת) מצביעות על עליונות בריאותית מוחלטת לטובת שימוש במחמצת שאור! (קראו עוד).

לחם שאור אמיתי חייב להיות
נקי לחלוטין משמרים תעשייתים. אך ורק שמר פראי טבעי!
לצערנו במרבית לחמי השאור, אפילו האורגניים ה"בריאים", מצויין באותיות קטנות 'מכיל עד 0.5%  (או אחוז אחר) שמרים'.


קמח מלא וטרי = כל תכולת הגרעין בקמח, ותיכף ומיד להשתמש.
רק תכולת הגרעין המלאה, כולל כל הקליפה והנבט, ללא החסרות סובין או תוספות גלוטן, 
הקפדה על עובי הקמח וחום הטחינה ומיד להפכו לבצק, תעניק לנו את אוצר כח החיים הגלום בזרעון הדגנים הקטן.

רק בקמח טרי מאד חומצות השומן החיוניות של הנבט אינן מספיקות להתחמצן ואין שהות לחרקים וביציהם להתפתח.
בקמח מסחרי (4 חודשים חיי מדף) מסירים את הנבט למנוע התעפשות ומוציאים 50% מן הסובין, כך מונעים מאיתנו כ 75% מן הערכים התזונתיים.
אפילו ההלכה היהודית המחמירה בניפוי "נאלצת" להסתדר עם חלקי חרקים וביצים מיקרוסקופיות. המהדרין קונים קמח שהוקפא מיד לאחר הטחינה.

קליפת הגרעין תורמת סיבים המועילים לפעילות המעיים ולספיחת רעלנים,
ניתן להשוות את הסובין למטאטא קטן בגוף.
יותר קליפה - יותר ניקוי.
יותר גלוטן - יותר דבק.
קמח טחון דק מדי - ירידה באיכות הניקוי ויותר דבק (במיוחד שיפון).


אורגני = נקי מחמרי הדברה ורעלים.
כל הרכיבים אורגניים כולל מלח ושמן זית.
מינימום הנדסה גנטית.
איכות בלתי מתפשרת.
מינימום רצון להאריך חיי מדף בצורה מלאכותית.

נבטים =  שילוב נבטים בעיסה
האנזימים בנבטים משפרים את פירוק העמילנים, מתירים קשרים כימיים ומנטרלים  חמרי שימור, (חומצה פיטית לדוגמה),
אשר הגנו על הגרעין בהמתינו לנביטה, ואשר עלולים ללהפריע למערכת העיכול או הספיגה.
בעזרת שילוב נבטים אנו מקבלים לחם נוח יותר לעיכול עם זמינות ביולוגית טובה יותר של מינרלים חיוניים.

השהיה = קירור העיסה והשהיה, לעיכול מיטבי והטמעת טעמים.
השהיה ארוכה של הבצק בקירור תניב לחם נוח יותר לעיכול ומשאבי הגוף יתפנו למשימות אחרות.
במהלך ההשהיה מתפתחים טעמים וארומות אשר אין סיכו לקבלן בלחם שמרים מהיר.
היות ובבצק ממחמצת חיים סימביוטית מספר סוגי אורגניזמים, השהייה בקירור תטיב עם התהליך הלקטי (החמצה, חומצת חלב+פחמן דו חמצני),
ותאיט את תהליך ההתססה (אתנול+פחמן דו חמצני).
ההשהיה מאפשרת יותר זמן לחומצה הלקטית לשבור את מבנה הגלוטן, לנטרל את החומצה הפיטית ובכך לקבל לחם איכותי, נוח  לעיכול ובעל מינרלים זמינים לגוף.
בלחם בו השמרים דומיננטיים  נמנעים מלשבור את מבנה הגלוטן.  רשת גלוטן חזקה תניב לחם תפוח ואוורירי הרבה יותר.
לצרכן אין שליטה על שלב זה בייצור אך אם תקפידו לקנות לחם איכותי ללא שמרים, משמע התהליך היה ארוך.

אחשור"ש = אורח חיים שורף שומנים.
לרמת הסוכר בדם השפעה מכרעת על תהליך אחסון השומנים בגוף.
רמת סוכר בדם גבוהה מדי מובילה לתהליך אחסון שומנים ואם זה קורה דרך קבע התוצאה השמנה קבועה.
רמת סוכר נמוכה גורמת הרגשת רעב, רצון לזלול ואם זה קורה בקביעות הגוף יתגונן ויאגור כל משאב פנוי ל"ימים הרעים" שיבואו.
תזונה ע"פ  תובנות אחשור"ש (שמירה על רמת סוכר מתונה בדם) מאפשרת לאכול לשובע, ובכל זאת לשרוף שומנים.
העיקרון הוא ציות לרשימת מזונות מותרים ואסורים.
חיטה וקמחים לבנים או מנופים הם מזונות אסורים.
מזונות תומכים באחשור"ש
: ברוקולי, תרד,ענבים, תפוחים, שקדים לא קלויים, בטטה, ביצה קשה, שיבולת שועל, שמן זית.
לחם המורכב מדגנים מלאים, ובמיוחד מ- כוסמין, שיבולת שועל, קינואה, שיפון, דוחן ונבטיהם (ללא חיטה),  תומך באורח חיים שורף שומנים וניתן לאכול ממנו לשובע.


לא 'קל'.
'קלוריות לפרוסה' הוא מונח פסול המריץ צרכנים 'שומרי משקל' לקנות לחם מנופח באוויר.
'קל' הוא מונח שווקי הפונה ליצר השובע של העיניים ומזניח את צרכי הגוף, תוך ניצול ציני של הרצון להפחית במשקל.

ל - 100 גרם לחם קל יש ערך קלורי דומה מאד ל - 100 גרם לחם מלא.
האבסורד הוא שמאכילת 100 גרם לחם קל, משמינים יותר מאשר אכילת 100 גרם לחם מלא, כי בלחם מלא הסיבים שיצאו מן הגוף נספרים במניין הקלוריות.
בלחם "קל" ישנה תוספת משמעותית של מתפיחים וגלוטן, לחיזוק מפני התפרקות המבנה, וכן מורחק הסובין הטבעי של הגרעין.
התוצאה,  לחם בעל נפח עצום ביחס למשקלו, יותר פרוסות וכאילו יותר לחם.

בפועל, קמח דק מאד, תוספת גלוטן ותפיחה עצומה, גורמים לעליה מהירה מאד ברמת הסוכר בדם (וזהו המפתח להשמנה ולרעות נוספות).
על הנזק מתוספת שמרים כבר דיברנו?....


לא למשפרי אפייה.
המשך טבעי לדברת לא 'קל'.
משפרי אפייה נועדו לייצב, ליצור מרקם ונפח, להוסיף חיי מדף, ליצור סטנדרטיזציה בייצור ולנטרל את המוצר מגחמות סביבת הייצור.
משפרי אפייה הופכים את האפייה לתהליך קבוע, קר, סטנדרטי, סדרתי ושוללים מן האופה את התואר אמן אפייה. (אפייה במחמצת היא אמנות!)

במשפרי אפייה המיועדים לתעשיה מסתתרים כימיקלים רבים, מלחים, חומצות וכ'ד המכונים תוספי E.
 (
מדריך תוספי E)  מעיון במדריך תוספי E  תופתעו כמה אינם בטוחים לשימוש ואף מסרטנים.

התקינה (תקן) המערבית והעולמית נאלצות להתחשב בצרכי התעשייה והמינונים המותרים של תוספי ה E למיניהם "נדיבים" על חשבון בריאותנו.
מרבית היצרנים המשתמשים בחמרי גלם בסיסיים כמו קמח לחם, שמרים ואפילו מלח, אינם מציינים תוספות אשר הוכנסו תוך כדי ייצור חמרי הגלם.
בכל מקרה בריאותנו נתונה לחסדי הדיוק של היצרנים (וספקי חמרי הגלם שלהם) במינון חמרי ה E.  
סטיה מן המינון של חמרי  E לק"ג מוצר מסוכנת לבריאות.

המסקנה: פחות משפרי אפייה, יותר תהליכים טבעיים וחמרי גלם ראשוניים = יותר בריא.
ולמהדרין - הצהרת היצרן "ללא משפרי אפייה".



לא מהונדס גנטית  (mgo free).
הערך בעריכה.
קישור למאמר "להחזיר את השד הגנטי למבחנה" מאת ערן אפרת